מזרחי נ' אגד - תחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה על סך 11,749 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע בתאונה מיום 8.6.05 בה היה מעורב אוטובוס של הנתבעת.

עליי לציין בפתח הדברים כי מדובר בתביעה שהוגשה יומיים לפני חלוף תקופת ההתיישנות. עוד יצוין כי התובע תובע נזקים גם בגין נזק גוף, אולם היה על התובע לפנות בהליך המתאים לפי חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים ולא לבית המשפט לתביעות קטנות שאינו מוסמך לדון בתביעות מסוג זה.

התובע העיד כי עמד ברחוב קוגל בחולון והגיע אוטובוס, שנתן לו מכה מאחור בחלק האחורי שמאלי. הוא יצא מהרכב ונהג האוטובוס נסע לאחור וניסה לברוח. התובע עמד והוא נתן לו מכה עם האוטובוס והוא נכנס מתחת לאוטובוס. הרכב קיבל מכה מאחור בצד האחורי שמאלי, הטמבון נפגע. התובע תיקן את הרכב ומכר אותו.

עד מטעם התובע, מר תעיזי ראובן, סיפר כי רכב התובע עמד בתחנת האוטובוס וכי האוטובוס הגיח מאחורה ונתן לו מכה מאחור. אח"כ ראה שהתובע יצא לאוטובוס, ופתאום ראה שהוא נפל על הרצפה. בחקירה הנגדית מסר עד זה עדות מפורטת, ולעניין זה אתייחס בהמשך.

נהג האוטובוס העיד כי נכנס למפרץ החניה, הרכב של התובע חנה במפרץ החניה, הוא צפר לו מאחור וכשראה שהרכב מתחיל להתדרדר ולהתקדם, התקדם גם הוא אחריו לכיוון התחנה שלו. לפתע נהג הרכב בלם, האוטובוס בלם מיד אחריו, ללא פגיעה. לאחר מכן, התובע יצא מהכיסא שליד הנהג, הוא לא היה הנהג, התחיל לדפוק על האוטובוס, אך נהג האוטובוס פחד לפתוח את הדלת מהתגובה שלו הוא אמר לתובע שהוא יכול לקחת את מס' האוטובוס, אך התובע התחיל לדפוק על השמשה ולעמוד לפני האוטובוס. האוטובוס נסע לאחור, ועקף את רכב התובע משמאל. לדבריו התובע לא נהג כי הוא זוכר בוודאות שהוא יצא מהצד שליד הנהג.

לכתב התביעה צורפה הודעת התובע למשטרה על התאונה מחודש יולי 2005 וכמו כן הגישה הנתבעת את הודעת הנהג על התאונה מיום 21.11.05 ובכל אחת מהן הגרסה דומה לזו שנשמעה על ידי כל אחד מהנהגים בבית המשפט.

לאחר שבחנתי את כל הראיות הרי שבפני בית המשפט עומדת גרסת התובע כי נפגע מן האוטובוס מאחור אל מול גרסת נהג האוטובוס כי לא היה כל מגע בין הרכבים. מדובר בגרסאות שקולות שלא מצאתי בחומר הראיות כל עיגון שיש בו כדי להעדיף גרסה זו או אחרת. ביחס לעדותו של מר תעיזי, הרי שהעד מסר עדות "מפורטת מדי" וידע לספר לפרטי פרטים באיזה תחנה בדיוק עמד רכב התובע ולפני איזה עמוד, משל היתה התאונה לפני זמן קצר והזכרון טרי. יצוין כי שמו של מר תעיזי לא הוזכר כלל לא בכתב התביעה, ואף לא בהודעת התובע למשטרה על התאונה ועל כן קשה לתת משקל ניכר לעדותו. עד זה הצטיין בבית המשפט כבעל זיכרון יוצא דופן, אך לא שוכנעתי כי לאחר שבע שנים יכול העד למסור עדות כה מפורטת כפי שמסר ולפרטי פרטים.

העובדה שהתובע השתהה מלהגיש את תביעתו במשך 7 שנים מחלישה את גרסתו שכן, דרכו של עולם היא שאדם שנגרם לו נזק יפעל בזריזות ובחריצות כדי לתבוע את נזקו. אמנם התובע ציין כי הוא אדם חולה, אולם עדיין לא ניתן הסבר משכנע וענייני הכיצד במשך 7 שנים תמימות לא מצא זמן להגיש תביעה פשוטה שכל כולה נוסחה על ידו בכתב יד על עמוד אחד. הגשת התביעה לאחר זמן כה רב גם גרמה נזק ראייתי לנתבעת שכן אין היא יכולה לבדוק את הרכב ואת טענת הנזק אחרי 7 שנים.

קושי נוסף לגרסת התובע, הוא בעובדה שתאריך הוצאת חווה"ד של השמאי הוא כחצי שנה לאחר האירוע וכאשר הרכב נבדק, לטענת השמאי, מעל שלושה חודשים לאחר האירוע. לא ניתן הסבר לאיחור זה ולפערי זמנים אלו. למרות שבחוות הדעת מצוין כי מצורפים צילומים, הרי שלא הוצג לבית המשפט אף צילום כך שלא ניתן לבחון את הנזקים.

סיכומו של דבר, גם אם נצא מהנחה כי התובע אכן הוכיח את אירוע התאונה ואת אחריותה של הנתבעת לתאונה, הרי שלא עמד בנטל להוכיח את הנזק הנטען ואת העובדה שהנזק אכן הוא תוצאה של התאונה.

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט סך 350 ₪ בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.